עובדי משרדינו הוכשרו על ידי משרד העבודה והרווחה והוסמכו כבודקי שכר על פי דרישות החוק.

לעובדינו ניסיון וידע רב בתחום לרבות ביצוע בדיקות תקופתיות ,תשאול, חקירה ,פיקוח וביקרות בחשבות השכר.

דיני עבודה , הסכמים קיבוצים ,זכויות עובדים, מערכת שכר ובכללי האתיקה הנידרשים.
 
 
 

13.01.2019


חוזר מבנה אחיד להעברת מידע ונתונים בשוק החיסכון הפנסיוני - ממשק מעסיקים


רשות שוק ההון פרסמה את תוצאות הליך קביעת קרנות פנסיה נבחרות, לפיו החל מ-1 בנובמבר 2018 פועלות ארבע קרנות ברירת מחדל, בבתי ההשקעות אלטשולר שחם, הלמן אלדובי, מיטב דש ופסגות.

מעסיק שעובדו לא בחר בקופת גמל, לפי סעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005, והוא לא ערך הליך תחרותי לבחירת קופת ברירת מחדל מפעלית, יהיה חייב להפקיד בשל עובד זה כספים לאחת מארבע קרנות ברירת המחדל.
 
 

13.01.2019


חוזר מבנה אחיד להעברת מידע ונתונים בשוק החיסכון הפנסיוני - ממשק מעסיקים

סעיף 5א לחוזר אוסר על מעסיק להפקיד כספים באמצעות חשבון נאמנות. על מעסיקים הסולקים כיום באמצעות חשבון נאמנות, להיערך לשינוי תהליכי העבודה הקיימים

– מעבר לסליקה ישירה לכלל היצרנים הפנסיוניים. תחילתו של סעיף זה:

• לגבי מעסיק המעסיק יותר מ-100 עובדים, ב-1 בפברואר 2020.
• לגבי מעסיק המעסיק פחות מ-100 עובדים, ב-1 בפברואר 2021.
 
 

הסכום הבסיסי של שכר מינימום מ- 01.04.2018


סכום לחודש 5,300 ₪

סכום לשעה (לפי תקן של 182 שעות לחודש) 29.12 ₪

סכום ליום בשבוע עבודה בן שישה ימים 212 ₪

סכום ליום בשבוע בן חמישה ימים 244.62 ₪
 
 
15.07.2018

עמותת מגדלות ניכתה תשלומי פנסיה ,אך לא העבירה אותה לשמונה מעובדיה שעבדו כמורים בבית הספר שהקימה.
במסגרת הסכם טיעון הוטל על העמותה קנס בסך 904 אלף שקל. על מנהל העמותה הוטל קנס של 40 אלף שקל והתחיבות עצמית בסך
226 אלף שקל להימנע מביצוע העבירה לשלוש שנים.
 
 
 
 

פנסיה חובה - מה נכלל בביטוח פנסיוני כלשהו

חובת הפקדה לפי צו ההרחבה לפנסיה חובה במשק:
 
תשובת מומחה לשאלה מקצועית.
 
שאלה
 
צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה, בסעיף 6.ה. בו קובע כלהלן:
"בכפוף לאמור בסעיף קטן ו' להלן (הוראות מעבר – א.ק.), העובד יהיה זכאי לביטוח הפנסיוני ולביצוע ההפרשות על פי צו זה, כמפורט בסעיף ד' לעיל, מיד בתום 6 חודשים מתחילת העבודה (להלן - תקופת המתנה). עובד שיתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו (ההדגשה שלי – א.ק.), יהיה זכאי לביצוע ההפרשות החל ביום הראשון לעבודתו בשיעורים שנקבעו בפסקה (ד) לעיל; ההפרשות יבוצעו לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס - המועד המוקדם מביניהם, רטרואקטיבית ליום תחילת עבודתו אצל המעסיק ולא תחול לגביו תקופת ההמתנה האמורה"
 
 
אם כך, על פי הצו, עובד שהתקבל לעבודה כשהוא "מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו", זכאי להפרשות החל מהיום הראשון לעבודתו (לאחר תום 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס – לפי המוקדם – רטרואקטיבית).
ואילו עובד שהתקבל לעבודה כשאינו "מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו", זכאי להפרשות החל מתום 6 חודשי עבודה אצל המעביד החדש, ללא דרישת הפקדות רטרואקטיביות.
 
השאלה היא: מה נכלל ב"ביטוח פנסיוני כלשהו"?
 
 
תשובה
 
אין הגדרה בצו מהו "ביטוח פנסיוני", אם כי נראה ש"ביטוח פנסיוני" שאליו מתייחס הצו הוא ביטוח פנסיוני שבו מעביד מבטח את עובדו.
אולם בסעיף זה ההתייחסות היא לא ל"ביטוח פנסיוני" בלשון סתמית אלא ל"ביטוח פנסיוני כלשהו". אפשר לפרש זאת בכמה פנים וביניהם:
  1. פרשנות מצמצמת – כל סוגי הביטוח הביטוח הפנסיוני לשכירים. המילה "כלשהו" נועדה לרבות גם את סוגי הביטוח הפנסיוני שאינם קרן פנסיה (שכן הצו מחיל חובה על המעביד להפקיד כספים לקרן פנסיה). וכן נועדה לרבות ביטוח פנסיוני בשיעורים נמוכים מאלו שבצו (שגם במקרה כזה, חבות המעביד להפקיד כספים מהיום הראשון לעבודת העובד אצלו (החל מתום שלושה חודשים או תום שנת המס – רטרואקטיבית – לפי המוקדם), תהיה לפי השיעורים בצו ולא לפי השיעורים שהופקדו לו עד מועד זה).
  2. פרשנות מרחיבה – גם אם מדובר בביטוח פנסיוני לעצמאים– הדבר ייחשב כ"ביטוח פנסיוני כלשהו", ולפיכך גם במקרה כזה, תוטל חבות על המעביד לבטח את עובדו בביטוח פנסיוני על פי הצו – מהיום הראשון לעבודת העובד אצלו (החל מתום שלושה חודשים או תום שנת המס – רטרואקטיבית – לפי המוקדם).
 
דעתי נוטה יותר לפרשנות המצמצמת, אם כי ניתן לקבל גם את הפרשנות המרחיבה.
 
עדיין, לפי כל אחת משתי הפרשנויות הנ"ל, יש לשאול מספר שאלות וביניהן: בכל אחד מהמקרים שלהלן – מה דינו של המעביד החדש? האם מחויב לבטח את עובדו בביטוח פנסיוני, מייד עם תחילת עבודתו (החל מתום שלושה חודשים או תום שנת המס – רטרואקטיבית – לפי המוקדם), כדין עובד שהיה מבוטח ב"ביטוח פנסיוני כלשהו" עם תחילת עבודתו אצלו, או רק לאחר שישה חודשים (לא רטרואקטיבית), כדין עובד שעם תחילת עבודתו אצלו לא היה מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו?
המקרים שמתוארים להלן מתייחסים למעביד שמקבל עובד לעבודה כאשר העובד עבד בעבר אצל מעביד שביטח אותו בביטוח פנסיוני כלשהו,  אולם זה מספר חודשים שלא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין מעבידו הקודם. המעביד החדש מקבל אותו לעבודה, כשהוא אינו עובד כבר מספר חודשים והמעביד הקודם אינו מפקיד כספים לביטוח הפנסיוני שלו – כמובן.
 
המקרה הראשון - עובד כאמור שהביטוח הפנסיוני שלו טרם בוטל בעת תחילת עבודתו אצל המעביד החדש, בשל כך שטרם עבר מספר החודשים המינימאלי לשם ביטול הביטוח, עקב כך שהמבטח טרם שלח הודעת ביטול למבוטח או שהודעת הביטול הייתה שלא כדין.
המקרה השני - עובד כאמור כאשר העובד, מפקיד כספים על מנת לשמור על המרכיב הביטוחי בלבד (ה"ריסק" - ביטוח חיים (ונכות))  ואינו מפקיד כספים על מנת לשמור על מרכיב ה"חסכון" לעת זקנה. כאשר המעביד החדש מקבל אותו לעבודה, הביטוח הפנסיוני בו ביטח אותו המעביד הקודם, בתוקף רק לעניין ה"ריסק".
המקרה השלישי – עובד כאמור במקרה השני, אולם העובד מפקיד כספים לשם שמירה על מלוא זכויותיו בביטוח הפנסיוני (כולל פנסיית זקנה ושארים).
המקרה הרביעי – עובד כאמור, שהביטוח הפנסיוני שלו – ממעבידו הקודם – בוטל (התקבלה הודעת ביטול מחברת הביטוח וחלף המועד שנאמר בה).
לדעתי, מבלי לחוות דעה משפטית, ולמרות שדעתי אינה נקייה מספקות, כל אחד משלושת המקרים הראשונים נופל בגדר "ביטוח פנסיוני כלשהו", זאת אף אם גישתנו תהיה גישת הפרשנות המצמצמת שלעיל. לדעתי, יש מקום לומר שכל אחד מהמקרים הללו נופל לא רק בגדר "ביטוח פנסיוני", אלא אף בגדר ביטוח פנסיוני לשכירים. מעמדו של העובד בביטוח הפנסיוני נשמר כמעמד של שכיר, רצף הזכויות שלו נשמר, במועד תחילת הפקדת כספים לביטוח הפנסיוני. לפיכך לפי כל אחת מגישות הפרשנות הנ"ל (המצמצמת והמרחיבה), המקרים נופלים בגדר "ביטוח פנסיוני כלשהו". לפיכך המעביד יידרש לבטח את העובד מיד עם תחילת עבודתו אצלו.
 
 עם זאת, במקרה הרביעי – לדעתי – אין המדובר בעובד שמבוטח ב"ביטוח פנסיוני כלשהו" עם תחילת עבודתו אצל המעביד החדש. לפיכך, חבות המעביד החדש לבטח אותו בביטוח פנסיוני, תחל החל מתום 6 חודשי עבודה אצלו ואילך, ללא דרישת הפקדות רטרואקטיבית.
 
 
סוף דבר
  1. עובד שעם תחילת עבודתו אצל המעביד החדש מבוטח בביטוח פנסיוני במעמד עצמאי – לדעתי – אינו נחשב כמבוטח ב"ביטוח פנסיוני כלשהו", שכן הביטוח הפנסיוני אליו מתייחס הצו הוא ביטוח פנסיוני במעמד שכיר (אם כי תיתכן גישה אחרת). לפיכך חבות המעביד כלפיו, לבטחו בביטוח פנסיוני, תקום עם תום שישה חודשים ממועד תחילת עבודתו (ללא רטרואקטיביות).
  2. עובד שסיים לעבוד אצל מעבידו הקודם לפני מס' חודשים ועם תחילת עבודתו אצל המעביד החדש, טרם בוטל הביטוח הפנסיוני שלו (ממעבידו הקודם), בין אם העובד לא מפקיד כספים לביטוח הפנסיוני, בין אם מפקיד לשמירת ה"ריסק" בלבד ובוודאי אם מפקיד לשמירת זכויותיו המקוריות המלאות – נחשב כמבוטח ב"ביטוח פנסיוני כלשהו". לפיכך חבות המעביד כלפיו, לבטחו בביטוח פנסיוני, קמה מייד עם תחילת עבודתו (לאחר תום שלושה חודשים או תום שנת המס – לפי המוקדם – רטרואקטיבית)
  3. עובד כאמור בסעיף 2 שבוטל הביטוח הפנסיוני שלו (ממעבידו הקודם) – לדעתי – לא נחשב כמי שמבוטח ב"ביטוח פנסיוני כלשהו" עם תחילת עבודתו אצל מעבידו החדש, ולפיכך חבות המעביד כלפיו, לבטחו בביטוח פנסיוני, תקום עם תום שישה חודשים ממועד תחילת עבודתו (ללא רטרואקטיביות).
 
רו"ח אבי קדוש
Eitan Shafir & Co., Certified Public Accountants (Isr) איתן שפיר ושות', רואי חשבון