28.02.2017
 
סקר חדש בחן 3,300 תלושי שכר שהפיקו 321 חשבים וחשבות שכר בשנה האחרונה. מהממצאים עולה כי שיעור הטעויות גדול יותר דווקא בעסקים קטנים ובינוניים, ופחות בעסקים גדולים. כמו כן הטעויות השכיחות ביותר הן בחישוב משכורות לעובדים יומיים – 13.4% בממוצע, ובחישוב גמול מחלה לעובדים – 12.6% בממוצע.
 
 
 
08.02.2017
 
עדכון שכר לעובדי השמירה החל מ1.1.2017
החל מתאריך 1.1.2017 עובד בשכר, יהיה זכאי לתעריף שעתי אשר לא יפחת מסך 28.5 שקלים חדשים
עובד המקבל משכורת חודשית יהיה זכאי לשכר חודשי שלא יפחת מסך 5,300 שקלים חדשים למשרה מלאה

קרא עוד
 
 
 
08.01.2017
 
עדכונים חשובים לקראת שנת 2017
1. בהתאם לחוק ההסדרים 2017-2018, החל מיום 1.1.2017 חלה על עצמאי חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה.
2. עד ליום 31.12.2016 בוצעה זקיפת שווי על מרכיב גמל בלבד. החל מיום 1.1.2017 נוספה תקרה גם למרכיב הפיצויים
3. עדכונים בביטוח לאומי 
4. עדכון שכר מינימום וטבלת ימי חופשה
קרא עוד

 
 
29.01.2017
 
ריכוז הנהלים שלפיהם פועל משרד הכלכלה והתעשייה לאכיפת ההוראות שבחוקי העבודה
קרא עוד
 
 
 
01.01.2017
למשרדנו דרושים מתמחים בראיית חשבון
למידע נוסף
 
 
12.07.2016

עלה לאתר!
מאמר בנושא "מיסוי שי לחג"

קרא עוד
 
 
 
03.07.2016

חברת איתן שפיר יועצים מבצעת בדיקות שכר עם התמחות מיוחדת כ"בודק שכר מוסמך" של עובדי קבלן וכוח אדם בהתאם לחוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, התשע"ב-2011.

לקבלת יעוץ
 
 
 
01.07.2016

לקראת החופש הגדול, משרד הכלכלה פירסם סקר בנושא נוער עובד
 
 
 
30.06.2016
 
ב-1 ביולי 2016 יעלה שכר המינימום ל-4,825 ש"ח לחודש

לקבלת יעוץ
 
 
20.06.2016

החל מחודש יולי יוגדל מספר ימי החופשה השנתית של עובדים בעלי וותק של עד ארבע שנים.
ביום 07.02.2016 התקבל בכנסת תיקון לחוק חופשה שנתית, שמוסיף 2 ימי חופשה שנתית לעובד בכל אחת מארבע השנים הראשונות לעבודה. לפי התיקון לחוק, יום חופשה אחד יתווסף החל מיולי 2016, והיום השני יתווסף החל מינואר 2017.
 
 
01.06.2015

משרד איתן שפיר מבצע בדיקות שכר עובדי קבלן עבור 2 מהבנקים הגדולים בארץ
 
 

16.05.2016

לשירותכם באתר מאגר קישורים,טפסים ומחשבונים שונים

קרא עוד

 
 
14.04.2016

הקטנת תקרת החזרי הנסיעות

בעקבות הפחתת מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית ב-14.5% החל מ-1 בפברואר 2016, נחתם הסכם קיבוצי בין נשיאות הארגונים העסקיים ובין ההסתדרות הכללית, ובו הפחתה דומה בתקרה להחזר הוצאות נסיעה מהבית לעבודה ובחזרה, כך שהחל מ-1 בפברואר 2016 התקרה היא 22.60 ש"ח ליום עבודה (במקום 26.40 ש"ח).
 
 
23.02.2016

פנסיית החובה בישראל תעלה ב-1% ותעמוד על 18.5% משכר העובד

ההסתדרות והמעסיקים הודיעו כי הפרשות הפנסיה יוגדלו ב-1% ויעמדו סך הכל על 18.5%. המעסיק יפריש עוד 0.5% והעובד יפריש עוד 0.5%. השינוי יעשה בשתי פעימות: ביולי השנה יעלה ב-0.5%, ובשנת 2017 בעוד 0.5%. בסופו של דבר, העובד יפריש 6% משכרו והמעסיק 6.5%.

לקבלת יעוץ
 
 
 
 
11.01.2016

משרדנו התקין את תוכנת חוקת השכר במספר גופים ביטחוניים המשתמשים בתוכנה ובתיעוד כבקרה על רכיבי השכר 

לקבלת יעוץ
 
 
28.08.2014

חקירה של משרד הכלכלה גילתה כי חברה, הפחיתה סכומים משכרה של עובדת אך לא העבירה אותם לקרן הפנסיה. ביה"ד האזורי לעבודה גזר על החברה קנס פלילי של 75 אלף שקל ועל מנהל החברה - 37.5 אלף שקל

קרא עוד
לקבלת יעוץ
 
 
26.08.2014
חובת הגשת דוחות מס הכנסה הורחבה ! למי שהכנסותיו עלו על 811 אלפי ש"ח בשנה לרבות מחזור הכנסות ממכירת ניירות ערך סחירים בבורסה
קרא עוד
 
 

30.07.2014

מאמר שנושא "זקיפת שווי שימוש ברכב מעביד בעת מילואים והתרת ניכוי הוצאות רכב אצל המעביד"

קרא עוד

 
 
18.06.2014


במסגרת יום דיונים בכנסת בנושא העסקה ישירה, פרסם משרד הכלכלה נתונים על אכיפת חוקי עבודה בתחום עובדי הקבלן:
  • מאז כניסת החוק לתוקפו נפתחו במסלול המנהלי 325 תיקים בתחומי שמירה, אבטחה וניקיון. נתקבלו החלטות מנהליות ב-103 תיקים (כל תיק יכול לכלול בתוכו מספר הפרות המתייחסות למספר עובדים), במסגרתם ניתנו בהליך המנהלי 422 התראות מנהליות בגין הפרות של חוקי עבודה ו-40 עיצומים כספיים בהיקף של 3,260,000 שקלים בתחום השמירה והנקיון
  • במסלול הפלילי הוגשו 13 כתבי אישום כנגד קבלני שמירה וניקיון וניתנו 6 הכרעות דין במסגרת האכיפה הפלילית. כיום מתנהלים 8 תיקים כנגד מזמיני שירות והעתידים להיפתח 11 נוספים כתוצאה מפעולות חקירה המתקיימות בימים אלו.
 
 

11.6.2014
וועדת העבודה והרווחה אישרה בפה אחד צו הקובע תוספת לחוק להגברת האכיפה, הקובעת סנקציה נוספת על הפרות הקיימות בחוק עובדים זרים ואכיפתם הינה בסמכות משרד הכלכלה.
קישור לנוסח הצו

 
 
15.05.2014
למשרדנו דרושים מתמחים בראיית חשבון
למידע נוסף
 
 

19.5.2014

פורסם חוזר מס הכנסה בנושא הוראות סעיף 64א לעניין חברה משפחתית בעקבות תיקון 197 לפקודה.
 
קישור לחוזר

 
 
20.01.2014
קנסות ענק
מעסיקים - הישמרו מחוקי עבודה.
החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה הפך את שנת 2013 לסוערת – ויקרה עד מאוד – עבור מאות מעסיקים בישראל, ששילמו יותר מ-15 מיליון שקל עקב אכיפה מאסיבית.
מה אומר החוק, מי שילם בגללו ומה צריכים עובדים ומעסיקים לדעת לקראת 2014? 
למעבר לכתבה  
לקבלת יעוץ
 
 
 20.01.2014
ניכוי מס במקור ממשכורת של עובד המשלם דמי חבר או דמי טיפול
עובד/ת שכיר/ה, מעסיקך מנכה משכרך דמי חבר או דמי טיפול מקצועי ארגוני ?
יתכן ומגיע לך כסף ממס הכנסה.
על פי תיקון תקנות מ"ה (ניכוי הוצאות מסוימות)(תיקון), התשע"ב - 2011 ותיקון תקנות מ"ה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה) התשנ"ג – 1993 עובד אשר שילם דמי חבר או דמי טיפול ארגוני לארגון העובדים היציג שלו, יותר לעובד בניכוי כהוצאה 50% מסכום דמי הטיפול המחושבים.
בנוסף, במסגרת הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, הוסכם כי למשך 10 שנים ממועד תחילת יישום הסכם הפשרה, יוכר כהוצאה סכום נוסף בשיעור של 40% מדמי הטיפול המחושבים (כהחזר בגין העבר).
המעבידים מתבקשים להעניק את הניכוי המגיע בגובה 90% מדמי הטיפול כשהם מחושבים החל ממשכורת ינואר 2013.
לפרטים נוספים יש לפנות למשרדנו
 
 
 20.01.2014
עדכון סכומים בחוק מע"מ ובתקנותיו החל מיום 01.01.14

על פי סעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 מחזור העסקאות המרבי של עוסק פטור הוא עד 79,482 ₪.
 
על פי סעיף 47א לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 - קונה החייב במס, שרכש נכסים או שירותים לצורך עסקו, בסכום מינימלי של 310 ₪, ידרוש מהמוכר (שהוא עוסק מורשה) שיוציא לו חשבונית מס.


על פי תקנה 23(ג) לתקנות מע"מ, התשל"ו - 1976 הסכום הקובע להחזרי מס תשומות הוא 18,787 ₪.
לפיכך בנוהל החזר מס תשומות (פרק 15), יש לתקן בסעיף 15.1.3 כלהלן:
במקום האמור בסוגריים שבהגדרה:  "הסכום הקובע", יבוא:
(נכון ליום 1.1.14, הסכום הקובע הוא 18,787 ₪).
 
על פי תקנה 9א(ג)(1)) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 – תלוש מכירה של קופה רושמת שהוציא עוסק, ייחשב כחשבונית מס לעניין שרות שמחירו אינו עולה על 268 ₪.
 
 

14.01.2014

בג"ץ קבע: שר הכלכלה רשאי להודיע על החלת צו הרחבה לעובדי הניקיון במגזר הפרטי.
בעקבות הפסיקה צפוי שר הכלכלה להודיע על צו הרחבה הכולל תוספות שכר משמעותיות:  שכר מינימום יועלה ל4,650 שקל (24.98 ש"ח לשעה), יוגדלו שיעורי ההפרשה לפנסיה, תפתח לעובדים קרן השתלמות ותוספות שכר נוספות.
בסה"כ צפויה עלות השכר בענף לעלות בשיעור של עד 20%-25%.

 
 
 

12.01.2014

עובדי חברת "שירותים קבלניים בע"מ" ביקשו צו לפירוק החברה
קבוצה של כ-80 מעובדי חברת "שירותים קבלניים בע"מ" הגישו לבית המשפט המחוזי בי-ם בקשה למתן צו לפירוק לחברה.
הבקשה הוגשה לאחר שמשכורות חודש 12/2013 לא שולמו לעובדים. חברת הניקיון הוותיקה מעסיקה כ-900 עובדים ועוסקת במתן שירותי אחזקה וניקיון לגופים שונים ובהם: קופת חולים הכללית, מוזאון ישראל, עיריית ירושלים, חברת החשמל, ועוד.
(תיק מספר 14-01-22143)
 
 

29.12.2013

העלאת שיעורי דמי ביטוח לאומי על מעבידים:
החל מיום 1.1.2014, שיעור דמי הביטוח הלאומי החל על מעבידים, בחלק העולה על 60% מהשכר הממוצע במשק, יעלה ל-6.75% (במקום 6.5% בשנת 2013).
 
 

26.12.2013

קיצוץ בהטבה 
לבעלי תואר אקדמי
 
בהתאם להחלטת משרד האוצר, מסיימי תואר אקדמי יקבלו הטבת מס לשנה אחת בלבד.
ההוראה תקפה לשנים 2014-2015.
עד כה, מי שסיים לימודים אקדמיים היה זכאי להטבת המס למשך מספר השנים שבהן למד לתואר. 
קרא עוד
 
 
06.06.2013
משרד איתן שפיר ושות' נבחר לשמש כ"בודק שכר מוסמך" באחת מרשתות השיווק הגדולות בארץ
 
 
02.07.2013
פורסמו המלצות - תשלומי אש"ל שלא הוצאו בפועל יחשבו כהכנסה בידי העובד.
קרא עוד
 
 
02.07.2013 
הפקדה לפנסיה חובה מה נכלל ב"ביטוח פנסיוני כלשהו "?
ראה תשובת מומחה המשרד לשאלה הנפוצה
קרא עוד
 
 

15.06.2012
משרד התמ"ת פרסם לעיון הציבור ולקבל הערות, 2 טיוטות לתקנות בעניין החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה התשע"א - 2011:

  • תקנות להגברת האכיפה של דיני עבודה (בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך) התשע"ב-2012
  • טיוטת תקנות להגברת האכיפה של דיני עבודה (בודק שכר מוסמך) התשע"א-2011

 

 
 

12.06.2012
חברת איתן שפיר יועצים מתעדת עבור אחד הבנקים הגדולים במדינה את חוקת העבודה והסכמי השכר.
התיעוד מתבצע במערכת ממוחשבת ייחודית בפיתוח משותף עם חברת "חניבעל מערכות".

 
 

07.06.2012
חברת איתן שפיר יועצים מתעדת  עבור חברת תקשורת ארצית גדולה את חוקת העבודה והסכמי השכר.
התיעוד מתבצע במערכת ממוחשבת ייחודית בפיתוח משותף עם חברת "חניבעל מערכות".

 
 

14.05.2012
חברת איתן שפיר יועצים מתעדת עבור ארגון עובדי צה"ל את חוקת העבודה והסכמי השכר.
התיעוד מתבצע במערכת ממוחשבת ייחודית בפיתוח משותף עם חברת "חניבעל מערכות".

קרא עוד 

 
 

15.03.2013
משרד איתן שפיר ושות' מתעד את חוקת העבודה והשכר של שירותי הכבאות וההצלה.

 
 

17.03.2013
משרד איתן שפיר ושות' נתמנה בפעם השניה כ"בודק שכר" של עובדי הקבלן באחת מיחידות הממשלה. 
קרא עוד

 
 
 
 

זכויות עובדים בחגים

מהו מספר שעות העבודה, שעל עובד לעבוד בערבי חג ?
על פי החוק
סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 (להלן: "חוק שעות עבודה ומנוחה") קובע, כי ביום שלפני חג, שהעובד אינו עובד בו, לא יעלה יום עבודה על שבע שעות. לפיכך, כל שעת עבודה מעבר לשבע שעות תיחשב שעה נוספת.
במקומות עבודה, שעליהם חל צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה לחמישה ימים
צו ההרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי [החל על הענפים המנויים בצו] קובע, כי בערב חג, החל ביום שהעובד חייב לעבוד בו, יהיה יום העבודה של שמונה שעות בתשלום של תשע שעות, או יום עבודה של שבע שעות בתשלום של שמונה שעות (צו ההרחבה קובע, כי המעביד ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור). באשר ליום הכיפורים, צו ההרחבה קובע, כי העובדים יעבדו שש שעות בתשלום של תשע שעות. צו ההרחבה קובע עוד, כי במקומות עבודה, שבהם עבדו שש שעות בתשלום של שמונה שעות, בערבי חג, ימשיכו לעבוד כך.
הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה
רוב ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה הענפיים, מסדירים את נושא העבודה בערבי חגים. כך לדוגמה, בצו ההרחבה בענף הפלסטיקה נקבע, כי בערב יום הכיפורים ובערב יום ראשון של סוכות יעבדו שש שעות ביום בתשלום של שמונה שעות. בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה קיים הסדר דומה, לפיו יעבדו שבע שעות בתשלום של שמונה שעות בערבי חגים, ובערב יום הכיפורים ובערב יום ראשון של פסח, יעבדו שש שעות בתשלום של שמונה שעות.
על פי נוהג
משפט העבודה מכיר בזכויות, הקמות לעובדים מכוח נוהג. בהתאם לכך, במקום עבודה, אשר במשך שנים עבדו בו ארבע או חמש שעות, בערבי חג, הופכת זכות זו במרוצת הזמן לנוהג ולתנאי בחוזה העבודה האישי של כל עובד ועובד. נוהג זה מחייב את המעביד להמשיך ולפעול בדרך זו.
האם ניתן לנכות ימי חופשה מלאים לעובד היוצא לחופשה בערב חג ?
החל מיום 31.05.2010, על פי סעיף 6(ב) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, רשאי עובד לקחת

יום אחד מתוך ימי החופשה השנתית
לה הוא זכאי באחד מהימים המנויים בתוספת, ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 ימים מראש לפחות. בין הימים המנויים בסעיף 1 לתוספת מצויים גם ערבי חג (לדוגמא ערב ראש השנה, ערב פסח, ערב יום כיפור, ערב חג המולד וכו').
יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא. חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן: "חוק חופשה שנתית") מתייחס לימי חופשה מלאים, ואינו עוסק בחלקי יום חופשה. כאשר עובד נעדר יום שלם מן העבודה, אין משמעות לשאלה כמה שעות עבודה היה אמור לעבוד באותו יום, ורואים יום היעדרות זה כיום חופשה מלא.
כשם, שבעד יום עבודה בערב חג, עובד (חודשי) זכאי לשכרו המלא, וכשם, שבצאתו לחופשה בימים האמורים, מקבל העובד דמי חופשה בגין יום עבודה מלא, ולא מחצית דמי החופשה, כך גם יראו בהיעדרות בימים אלו, יום חופשה מלא ולא מחצית יום חופשה. עם זאת, יש לציין, כי קיזוז של פחות מיום מלא מימי החופשה הצבורים לעובד, בשל יום חופשה בערב חג, הינו מותר, בהיותו עודף על התנאים הקבועים בחוק. מקום עבודה בו קיים הסכם/נוהג כאמור, מחויב על פיו.
זכאות עובד חודשי, יומי ושעתי, לתשלום עבור ימי החג
עובד חודשי 
עובד חודשי זכאי לדמי חגים מתחילת עבודתו. משמעות הדבר היא, שהעובד זכאי למשכורתו המלאה, בלי שינוכו ממנה הימים, שבהם הוא נעדר בשל החגים. העיקרון הוא, שעובד, המקבל את משכורתו על בסיס חודש, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, ללא קשר למספר ימי העבודה או המנוחה השבועית, אשר חלו באותו חודש, ובלבד, שעבד את כל ימי העבודה האפשריים, שבהם הוא מחויב באותו החודש.
אין הבחנה לעניין זה, בין עובד חדש לעובד ותיק. לפיכך, גם עובד חדש, המקבל את שכרו על בסיס חודשי, יהיה זכאי למלוא משכורתו, בלי שינוכו ממנה ימי חג או מנוחה שבועית.  
עובד שעתי ויומי 
החל מ-1.7.2000, חלה חובת תשלום ימי חג לעובד יומי/שעתי על כלל המעבידים במשק, זאת מכוח צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ל- 43 שעות שבועיות. החובה הינה לשלם לעובד, לאחר שלושה חודשי עבודה במקום העבודה, אם הוא לא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחריו), אלא בהסכמת המעביד, תשלום מלא בעבור 9 ימי חג (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי חג הסוכות, 2 ימי חג הפסח, חג השבועות ויום העצמאות).
יצוין, כי על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, עובד, שהוכיח שעבד באופן סדיר במשך שנים, חזקה היא כי זכאי לדמי החג. הנטל להוכיח, כי נעדר בימים הסמוכים לימי החג, מוטל על המעביד (ע"ע 778/06 איוון מטיאשצ'וק נ' שלג לבן (1980), מיום 28.5.2007).
כמו כן, בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי עובד משמרות, שלא שובץ למשמרת סמוך ליום החג, יהיה זכאי לדמי חג. עוד נקבע, כי פרשנות, לפיה אין לראות באישור המשמרות ע"י המעבידה כ"הסכמת המעביד", אינה מתיישבת עם לשון הסעיף ואף לא עם תכליתן של הוראות צו ההרחבה לעניין דמי החגים, אשר נועדו לפצות עובד יומי עבור ימי החג בהם לא עבד, ובכך להשוות את תנאי העסקתו לעובד במשכורת (דמ 8866/07 מיטל ארדיטי נ' טלסקר בע"מ, מיום 15.6.2008).
יודגש, כי מעבידים, הכפופים להסכם קיבוצי, לצו הרחבה ענפי, לחוזה אישי או לנוהג, אשר קובעים הוראה שמיטיבה עם העובד, מֵעבר לקבוע בצו ההרחבה האמור, יהיו מחויבים לפעול על-פי ההוראה המיטיבה.
בהקשר זה, עולה השאלה, מהו ערך יום החג של עובד, אשר היקף משרתו משתנה מידי חודש?
לא קיימת בצו ההרחבה התייחסות ביחס לגובה התשלום לעובד שעתי/יומי בהיקף משרה משתנה, ולפיכך, עשויות להיות מספר פרשנויות אפשריות, לאופן חישוב התשלום עבור יום החג לעובד כאמור:
1.   על פי ממוצע שכרו של העובד, בהתאם לשלוש המשכורות הרצופות המלאות ביותר, בשנה שקדמה לחג.
2.   על פי ממוצע שכרו של העובד, בהתאם לשלושת החודשים, שקדמו לחג.
3.   על פי ממוצע שכרו של העובד, בהתאם לשנים עשר החודשים, שקדמו לחג.
תשלום עבור חג שחל ביום הפנוי או בשבת
עובד חודשי זכאי למשכורתו המלאה, מבלי שינוכו ממנה הימים בהם נעדר בשל החגים. לא קיימת כל חובה, על פי החוק, לתשלום מעבר למשכורת החודשית הרגילה, כאשר חג חל בשבת. עובד יומי/שעתי זכאי לתשלום עבור ימי חג, לאחר שלושה חודשי עבודה, מכוח צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ל- 43 שעות שבועיות, ובהתאם לתנאים הכלולים בו (מחודש 7/2000).
בצו ההרחבה האמור, נקבע מפורשות בסעיף הדן בדמי חגים, כי "עובד לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת".
עובד לא יהיה זכאי, אם כן, לתשלום בגין ימי חג החלים בשבת, אלא אם קיים הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי, הקובע אחרת.
הבעייתיות מתעוררת ביחס לדינם של ימי חג החלים ביום הפנוי. בצו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ל- 43 שעות, אין כל התייחסות לימי חג החלים ביום הפנוי. לעומת זאת, בצו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה לחמישה ימים (אשר ניתן לפני צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ל- 43 שעות), נקבע, כי "עובד לא יהיה זכאי לתשלום נפרד עבור ימי חג החלים ביום הפנוי".
לאור האמור לעיל נראה, כי עובד לא יקבל תשלום, הן בעד ימי חג החלים ביום הפנוי והן בעד ימי חג החלים ביום שבת.
עם זאת, תיתכן פרשנות, לפיה יש לשלם בעד ימי חג החלים ביום הפנוי משום שבצו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה אין התייחסות לעניין חג החל ביום הפנוי, בעוד שקיימת התייחסות לחג החל בשבת, זאת על דרך העיקרון של מכלל לאו לומדים את ההן.
סיכומם של דברים, אין הכרעה בסוגיה זו, ובהנחה שאין הסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסכם אישי, הקובע אחרת בנושא זה, שתי הפרשנויות הן אפשריות ולגיטימיות.
יודגש, כי עובד חודשי זכאי לשכרו הרגיל.
מהו הגמול, אשר לו זכאי עובד המועסק בימי חג ?
סעיף 18א לפקודת סדרי שלטון ומשפט, התש"ח-1948 (להלן: "פקודת סדרי שלטון") קובע, כי דין עבודה בימי חג, כדין עבודה במנוחה השבועית.
סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע:  "הועבד עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן:...ישלם לו המעביד בעד שעות אלה שכר עבודה לא פחות מ-1.5 משכרו הרגיל. היה שכרו של העובד, כולו או חלקו, לפי כמות התוצרת, ישלם לו המעביד בעד כל יחידה שנעשתה בשעות המנוחה השבועית שכר עבודה לא פחות מ-1.5 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות;"
משילוב שתי ההוראות משתמע, כי יש לשלם לעובדים בעבור עבודתם בחג, לפחות 150% משכרם (תוספת של 50% על שכרם). מובן, שאם חל על העובד ועל המעביד הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי, המעניקים גמול גבוה יותר מהמחויב על פי חוק, יחויב המעביד בשיעור הגמול האמור.
עם זאת, מן הראוי לציין, כי בע"ע 300360/98 נחום צמח נ' ש.א.ש. קרל זינגר צפון (1986) בע"מ,  נקבע, שאם העובד עובד בחג, שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי הוא לתשלום בעבור אותו יום כיום עבודה, בצירוף הגמול בעבור עבודה בחגים, דהיינו, יהיה זכאי לתוספת של 150% לשכרו (כלומר, תשלום בגובה 250%).
זכאות עובד זר לימי חג
בהתאם לסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון, עובד לא יהודי זכאי לבחור כימי מנוחה את חגי ישראל או את חגי עדתו. מכאן, שלא ניתן לחייב עובד שאינו יהודי לעבוד בימי החג של עדתו,  אם בחר לקיימם. נשאלת השאלה, מה דינם של חגי ישראל, שבהם נעדר עובד שאינו יהודי, כאשר הוא בוחר כימי חג את חגי עדתו?
בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי אין לזקוף ימי חג אלה על חשבון ימי חופשה שנתית. הכוונה היא, הן לימי החג היהודיים והן לימי החג המוסלמיים (דב"ע לד/3-49, יצחק אהרונוב נ' עבד אל-קאדר וותד, פד"ע ה 472).
בית הדין התייחס לימי החג המוסלמיים, כימי חג להם זכאי העובד מכוח חוק, ואילו לחגי ישראל נקבע, כי אין לראותם כחופשה שנתית, באשר מנוחה זו כפויה על העובד ללא כל קשר לחופשה השנתית, שהוא זכאי לה על פי חוק.
יודגש, כי בית הדין לא התייחס לשאלה האם העובד זכאי לתשלום בעבור ימי חג אלה. אולם, הפרשנות המקובלת היא, כי עובד כאמור, אינו זכאי לכפל תשלום, הן בעבור חגי עדתו והן בעבור חגי ישראל, אם הוא בוחר לקיים את חגי עדתו. זכותו של עובד לא יהודי לבחור את חגי עדתו כימי מנוחה היא זכות בפני עצמה, גם אם אין תשלום בצדה.
יצוין, כי זכות זו היא מוחלטת, ולמעביד אין שיקול דעת או סמכות, למנוע מעובד כאמור להיעדר בחגי עדתו.
סיכומו של עניין, לעובד לא יהודי יש זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של עדתו, הקבועים בחוק, והמעביד אינו יכול למנוע זאת ממנו. בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, ימים אלה לא יבואו על חשבון ימי חופשתו השנתית, והוא יהיה זכאי לתשלום מלא בגינם. עם זאת, הפרשנות היא, כי אין עובד, כאמור, זכאי לכפל תשלום, ולכן הוא לא יקבל תשלום בגין חגי ישראל, למרות שנמנע ממנו לעבוד בימים אלה. כמו כן, בהתאם לפסיקה כאמור, אין המעביד יכול לכפות על העובד זקיפת חגי ישראל על חשבון חופשתו השנתית. אולם, קיימת פרשנות לפיה עובד לא יהודי יכול לבקש מהמעביד לזקוף את ימי היעדרותו בימי חגי ישראל, על חשבון חופשתו השנתית.
האם ניתן להוציא עובדים לחופשה מרוכזת במהלך החגים ?
חוק חופשה שנתית אינו קובע במפורש מי מסדיר את מועדי החופשה של העובדים.
הפסיקה קבעה, כי המעביד הוא אשר מסדיר את מועדי החופשות של עובדיו, בכפוף להוראות החוק. על כן, מעביד יכול להחליט, כי במהלך ערבי החג ו/או ימי חול המועד ייסגר מקום העבודה והעובדים ישהו בחופשה שנתית; וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:
המגבלה האחת: על פי סעיף 9 לחוק חופשה שנתית, אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא שבעה ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על דבר ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.
עם זאת, נראה, כי גם כאשר אורך החופשה קצר משבעה ימים, על פי רוח הפסיקה, ככל זכות וחובה, יש לפעול בתום לב, בסבירות, תוך הבנה והתחשבות הדדים.
המגבלה השנייה: יש לוודא, כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעביד, על חשבון ימי חופשה עתידיים. לפיכך, אם ישנם עובדים, אשר אין לזכותם די ימי חופשה לניצול, אין להוציאם לחופשה, ויש לזכותם בתשלום מלא בעבור ימים אלה. לחילופין, ניתן, בהסכמת העובד, להוציאו לחופשה ללא תשלום לתקופה זו.
יצוין, כי על פי סעיף 5(2) לחוק חופשה שנתית, ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
מהן שעות העבודה המקסימליות, המותרות בימי חול המועד ?
בחוקי העבודה אין כל התייחסות לשעות העבודה בימי חול המועד. לפיכך, על פי החוק, יש לראות בימי חול המועד, ימי עבודה רגילים לעניין שעות העבודה המותרות בהן.
עם זאת, ישנם הסכמים קיבוציים בהם נקבע יום עבודה מקוצר בימי חול המועד, ומפעל עליו חל הסכם שכזה, חייב לנהוג בהתאם לאמור בהסכם. כמו כן, מקובל במקומות עבודה רבים, לעבוד בימים אלה מספר שעות נמוך מבימי עבודה רגילים.
לפיכך, במקומות עבודה עליהם לא חל הסכם קיבוצי, צו הרחבה, הסכם אישי או נוהג מחייב, אין חובה להנהיג יום עבודה מקוצר בימי חול המועד.
דמי מחלה בחג
בחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976 אין כל התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד אשר חל ביום חג.
באשר לעובד אשר נעדר עקב מחלה, ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג (בהנחה שמעבידו של העובד אינו כפוף להסכם קיבוצי או צו הרחבה, המחייב בתשלום שכר מלא עבור ימי החג) - קיימות שתי פרשנויות:
האחת גורסת, כי את יום המחלה, שחל ביום החג, יש לשלם בשיעור של דמי המחלה, הקבוע בחוק (דהיינו: 50%, באם מדובר ביום המחלה השני או השלישי, או 100%, אם מדובר ביום המחלה הרביעי ואילך(*)). לעומת זאת, דרך הפרשנות השנייה גורסת, כי את יום החג יש לשלם לעובד במלואו (שכר של 100%), ללא קשר למועד בו חל החג בתקופת ההיעדרות, שכן אלמלא היה חולה, היה משולם לו יום החג במלואו. 
האמור לעיל מתייחס לעובדים, אשר זכאים לתשלום עבור ימי חג על בסיס חודשי. לגבי עובדים בשכר (על בסיס יומי/שעתי), המצב המשפטי מורכב יותר, וזאת לנוכח ההוראה בחוק דמי מחלה, הקובעת, כי  תקופת המחלה לעובד בשכר איננה כוללת ימי מנוחה וחגים.
לכאורה, לאור הוראה זו, התשובה לשאלה, אם עובד בשכר זכאי לדמי מחלה בחג, הינה פשוטה ביותר - עובד על בסיס יומי/שעתי איננו זכאי לדמי מחלה אם חלה בחג. אולם, תוצאה זו איננה סבירה, זאת לאור המצב המשפטי החדש שנוצר בעקבות צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ל-43 שעות, אשר הקנה לעובדים בשכר זכות לדמי חג, לאחר שלושה חודשי עבודה.
יוצא, כי עובד בשכר (הזכאי לדמי חג), שחלה בחג וממילא היה נעדר מן העבודה בשל החג, ולא רק בשל המחלה, לא יקבל כל שכר, בעוד שעובד בשכר, שנעדר מפאת החג ולא חלה בחג, יהיה זכאי לשכר.
כפי שציינו, תוצאה זו איננה סבירה. נראה, כי מצב זה נוצר בשל העובדה, כי בעת חקיקת חוק דמי מחלה, עובדים בשכר לא היו זכאים לדמי חגים כלל, וחוק דמי מחלה, שמטרתו לפצות עובד על הפסד שכר, שנגרם לו עקב המחלה, שיקף מצב זה. אולם, הוראה זו איננה משקפת עוד את המצב המשפטי השורר כיום, לנוכח הזכאות של עובדים בשכר לדמי חגים.
לפיכך, הפרשנות המקובלת היא, שיש לנהוג כלפי עובד בשכר, הזכאי לתשלום דמי חג, כפי שנוהגים כלפי עובד על בסיס חודשי, כאמור לעיל.
יצוין, כי סוגיות אלו לא נדונו בפסיקה, ולכן המעביד הוא שיחליט עפ"י שיקול דעתו, באיזו מהפרשנויות שלעיל הינו בוחר. כמו כן, יש לציין, כי בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.
חובת מתן שי לחג ומיסויו
החוק אינו מחייב את המעביד לתת לעובדיו מתנה עבור החגים. עם זאת, יש לבדוק האם המעביד מחויב במתן מתנה מכוח הסכם קיבוצי, או צו הרחבה החל עליו. אם חל על המעביד הסכם קיבוצי או צו הרחבה, עליו לפעול בהתאם לאמור בהם.
בנוסף, יש לבחון, האם המעביד נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג, שאם כן, התנהגותו זו עשויה ליצור נוהג, המחייב אותו להמשיך ולפעול בדרך זו.
מתנה לחג, אשר העובד מקבל ממעבידו איננה נחשבת למתנה שניתנה בשל קשר עסקי, הפטורה ממס עד לתקרה של 200 ש"ח (החל מינואר 2010), אלא נחשבת ל"טובת הנאה" על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, אשר חייבת כולה במס ועל כן יש לזקוף לעובד את שווי המתנה החל מהשקל הראשון.
לפיכך, תלושי חג, הניתנים לעובד, הינם בגדר טובת הנאה, אשר יש לשלם בגינה מס.
מתעוררת השאלה, האם יש לחייב את העובדים במס לפי ערכם הנקוב של התלושים, או שמא לפי עלות התלושים למעביד, שבדרך כלל נמוכה יותר מן השווי הנקוב.
תקנה 8 לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשכ"ג-1993 קובעת, כי תשלום, שהיה  "כולו או חלקו בשווה כסף, יקבע המעביד לצורך הניכוי את סכום התשלום כפי שעלה לו או לפי מחיר השוק, הכל לפי הגבוה".
מהוראה זו נובע, כי יש לזקוף לעובד שווי לפי ערכם הנקוב של התלושים, שהינו גבוה יותר מעלות התלושים למעביד.
עם זאת, נציבות מס הכנסה פרסמה הנחיה, לפיה  "במקרים של רכישה מרוכזת של תלושי שי בידי מעביד, ניתן להתייחס להפרש שבין עלות התלושים לשווי הקנייה שלהם, כהנחה מסחרית הניתנת למעביד, ולפיכך אינה נכללת בשווי ההטבה".
כלומר, במקרה בו מעביד רכש באופן מרוכז תלושי חג לעובדים, ניתן יהיה לחייב את העובד במס, לפי עלות התלושים למעביד ולא לפי ערכם הנקוב.
לעניין גילום שווי ההטבה, לא קיימת כל הוראת חוק, המחייבת את המעביד לגלם את המס המוטל בגין השי. עם זאת, מן הראוי לציין, כי מעבידים רבים נוהגים לגלם את שווי ההטבה.
 רשימת החגים (יהודיים, מוסלמיים, נוצריים ודרוזיים)
לוח שנה לימי חג ומועד, ימי בחירה וימים מקוצרים בשירות המדינה

Eitan Shafir & Co., Certified Public Accountants (Isr) איתן שפיר ושות', רואי חשבון