עובדי משרדינו הוכשרו על ידי משרד העבודה והרווחה והוסמכו כבודקי שכר על פי דרישות החוק.

לעובדינו ניסיון וידע רב בתחום לרבות ביצוע בדיקות תקופתיות ,תשאול, חקירה ,פיקוח וביקרות בחשבות השכר.

דיני עבודה , הסכמים קיבוצים ,זכויות עובדים, מערכת שכר ובכללי האתיקה הנידרשים.
 
 
 

13.01.2019


חוזר מבנה אחיד להעברת מידע ונתונים בשוק החיסכון הפנסיוני - ממשק מעסיקים


רשות שוק ההון פרסמה את תוצאות הליך קביעת קרנות פנסיה נבחרות, לפיו החל מ-1 בנובמבר 2018 פועלות ארבע קרנות ברירת מחדל, בבתי ההשקעות אלטשולר שחם, הלמן אלדובי, מיטב דש ופסגות.

מעסיק שעובדו לא בחר בקופת גמל, לפי סעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005, והוא לא ערך הליך תחרותי לבחירת קופת ברירת מחדל מפעלית, יהיה חייב להפקיד בשל עובד זה כספים לאחת מארבע קרנות ברירת המחדל.
 
 

13.01.2019


חוזר מבנה אחיד להעברת מידע ונתונים בשוק החיסכון הפנסיוני - ממשק מעסיקים

סעיף 5א לחוזר אוסר על מעסיק להפקיד כספים באמצעות חשבון נאמנות. על מעסיקים הסולקים כיום באמצעות חשבון נאמנות, להיערך לשינוי תהליכי העבודה הקיימים

– מעבר לסליקה ישירה לכלל היצרנים הפנסיוניים. תחילתו של סעיף זה:

• לגבי מעסיק המעסיק יותר מ-100 עובדים, ב-1 בפברואר 2020.
• לגבי מעסיק המעסיק פחות מ-100 עובדים, ב-1 בפברואר 2021.
 
 

הסכום הבסיסי של שכר מינימום מ- 01.04.2018


סכום לחודש 5,300 ₪

סכום לשעה (לפי תקן של 182 שעות לחודש) 29.12 ₪

סכום ליום בשבוע עבודה בן שישה ימים 212 ₪

סכום ליום בשבוע בן חמישה ימים 244.62 ₪
 
 
15.07.2018

עמותת מגדלות ניכתה תשלומי פנסיה ,אך לא העבירה אותה לשמונה מעובדיה שעבדו כמורים בבית הספר שהקימה.
במסגרת הסכם טיעון הוטל על העמותה קנס בסך 904 אלף שקל. על מנהל העמותה הוטל קנס של 40 אלף שקל והתחיבות עצמית בסך
226 אלף שקל להימנע מביצוע העבירה לשלוש שנים.
 
 
 
 

מיסוי תשלומי אש"ל

תשלומי אש"ל שלא הוצאו בפועל יחשבו כהכנסה בידי העובד - המלצות לאור פסק הדין בעמ"ה 9048/05 גרידי יצחק נגד פ"ש ירושלים 1
 
 
לאור האמור בפסק הדין, אנו ממליצים למשוך במהלך השנה את התשלומים בגין לינה והוצאות אש"ל בנסיעה לחו"ל, ולחתום על הצהרה בדבר הוצאת הכספים בפועל, כפי שיפורט להלן:
 
בחודש ינואר 2012 פורסם פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי - עמ"ה 9048/05 גרידי יצחק נגד פ"ש ירושלים 1, בהקשר לתשלומים בגין אש"ל לעובד שנוסע לחו"ל לצרכי עבודתו, אשר משולמים לו על ידי מעסיקו.
 על פי פסק הדין, למרות האמור בתקנה 2 לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), תשלומים כאמור חייבים במס בידי העובד כהכנסת עבודה (לפי סעיף 2(2) לפקודה), במידה ולא הוצאו בפועל על ידו.
 
להלן ציטוט מפסק הדין:
"מאחר שאין מחלוקת כי חלק מדמי האש"ל ניתנו בעבור ימי השבוע שבהם לא נשא המערער בהוצאות כלכלה ולינה, ולאור הלשון הברורה של הוראות הדין (סעיפים 2(2) ו-17 לפקודת מס הכנסה, ותקנה 2 לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), שיצאו מכוח סעיף 31 לפקודה) לא יכול להיות ספק כי בדין הוכנסו סכומי האש"ל שלא ביטאו הוצאה בפועל לגדר ההכנסה מעבודה של המערער. במקום בו לנישום השכיר אין הוצאות בגין המחייה, כל התשלומים שנותן לו המעביד לצורך זה, הינם חלק משכר העבודה. אין ספק כי אין בידי המעביד והמערער לשנות את מהות התשלומים שניתנו באמצעות כינוי התשלומים כ"דמי אש"ל פטורים ממס". השיקול הרלבנטי לעניינו אינו העובדה שהנישום "הסתגף" ונמנע מלהוציא סכומים אלו, אלא דווקא העובדה שהסכום לא הוצא בפועל, וכך הצטרף להכנסה מעבודה. הוראות הדין מעלות לבדיקה את התשובה לשאלה, אם הייתה הוצאה בפועל. לכן, אם בסכומים שניתנו לא היה משום כיסוי הוצאות של המערער, מדובר בשכר מוסווה. המערער הודה כי כל תנאי השכר נקבעים לפני שהוא יוצא לחו"ל ורק בשל העובדה כי החזר הוצאות האש"ל לא נכלל בשכר, הוא מסכים לצאת לחו"ל, ומכאן שהוא ידע היטב שתשלומים אלו הגדילו, למעשה, את שכרו.
"העובדה שהתקנות מורות כי הסכומים עד לתקרה מותרים בניכוי, אין בה כדי ללמד שלא נדרש שההוצאה תהא הוצאה בפועל, או כי מדובר "בפטור מהוכחת העמידה בהוצאה" או כי עסקינן בפטור ממס. אף אם נכונה הטענה שהנישום אינו נדרש להוכיח את רמת ההוצאה הספציפית באמצעות קבלות עד לגובה הסכומים שנקבעו בתקנות, אין בכך כדי ללמד כי אין לראות סכומים אלה כהכנסה כאשר הנישום לא הוציא הוצאות אלו. זאת משום שהקריטריון לניכוי העולה מהוראות החוק הוא השימוש בכספים. כלומר, אולי המשיב אינו נוהג לדרוש הצגת קבלות להוכחת הוצאה זו, כל עוד היא מתחת לרמה שנקבעה בתקנות, אולם לא נמצא עיגון בדין לזכות הנישום ליהנות מהסכום האמור מבלי שהוציא הוצאה בפועל. יצוין כי עסקינן במקרה בו הנישום עצמו הבהיר כי קיבל חינם את האכילה והלינה, ולכן לא מתעוררת שאלת הצורך בקבלות. אילו הצהיר הנישום כי שילם עבור צרכי המחיה, המצב היה אחר. יודגש, כי מתקנה 6 עולה מפורשות כי אין זה נכון שלנישום זכות להימנע מהוכחת ההוצאה באמצעות קבלות. אמנם, תקנה 2(2)(ב)(3) מאפשרת לנישום לנכות סכום קבוע שאינו מוכח בהתאם לתקנה 6 – זאת ביחס להוצאות הלינה. סייג זה אינו מתאפשר ביחס ל"הוצאות אחרות" ע"פ תקנה 2(2)(ג). מאחר ובענייננו לא הצהיר המערער על הוצאות שהוציא בפועל – לא ניתן לסווג את הוצאותיו. מכל מקום, בענייננו אין נפקות לסיווג מאחר והמערער טען כי לא הוציא כלל הוצאות. ודוק, גם הסייג לפיו ניתן לנכות הוצאות לינה ללא הוכחת ההוצאות אין משמעו פטור גורף ממס בגובה התקרה אלא הניכוי מתאפשר על סמך הצהרת הנישום כי הוציא את ההוצאות בפועל.
"אשר לטענה לפיה היה מקום להוציא את השומה למעביד ולא לעובד. החריג המצוי בסעיף 134א לפקודה (ובתקנות שהותקנו מכוחו) לעניין חובת הגשת דו"ח ע"י יחיד, הקבועה בסעיף 131 לפקודה, פוטר רק אדם שקיבל משכורת ושנוכה ממנה מלוא המס לפי הוראות הפקודה. מכאן כי, במקום בו לא נוכה כל המס בגין הכנסת העבודה, קמה חובת הגשת הדו"ח. יתר על כן, וזה העיקר, מהבחינה העקרונית, החובה לתשלום המס בגין הכנסת עבודה חלה על העובד ולא על המעביד. גם אין גם יסוד לטענת המערער לפיה הוצאות האש"ל מדווחות על ידי המעביד משום שהן הוצאות בייצור הכנסתו של המעביד. אין ספק כי מדובר בהכנסת העובד, כשהעובד מקבל אותה לשימושו, בשל עבודתו, גם אם לא פורטה בתלוש המשכורת. כבר הובהר שהמעביד חייב לגביה בניכוי במקור אך ורק מטעמי נוחות הגביה של המס".
 
לאור האמור בפסק הדין ועל מנת להימנע מדרישה של פקיד השומה לחייב במס את תשלומי הלינה והאש"ל לעובד (לרבות בעל השליטה) יש להקפיד על ההוראות הבאות:
  1. יש למשוך בפועל מהחברה את הסכומים שהוצהר עליהם כהוצאות לינה ואש"ל במהלך השנה (עדיף – בחודש הוצאתם). משיכה מאוחרת של כספים אלו, עלולה להוות חיזוק לטענה אפשרית של פקיד השומה, שהסכומים לא הוצאו בפועל ושההוצאה איננה אלא פיקציה.
  2. בדו"ח הנסיעות לחו"ל מומלץ להוסיף הצהרה כי "הוצאות הלינה והאש"ל, בסכומים שנרשמו בדו"ח הוצאו בפועל על ידי העובד".
 
בעל עסק עצמאי, שיוצא לחו"ל לצרכי עסקו ומדווח על הוצאות לינה ואש"ל, אינו צריך למשוך בפועל את סכומי הלינה והאש"ל שהצהיר עליהם בדו"ח הנסיעות. ככל שמדובר בעצמאי, קיים עירוב בין כספי העסק לכספים הפרטיים, כך שלא ניתן להבחין ביניהם (ראה גם עמ"ה 294/75 לוריא נ' פ"ש ת"א 4). אולם ההמלצה להוסיף הצהרה כאמור לעיל, נכונה גם לגבי בעל עסק עצמאי.
Eitan Shafir & Co., Certified Public Accountants (Isr) איתן שפיר ושות', רואי חשבון