עובדי משרדינו הוכשרו על ידי משרד העבודה והרווחה והוסמכו כבודקי שכר על פי דרישות החוק.

לעובדינו ניסיון וידע רב בתחום לרבות ביצוע בדיקות תקופתיות ,תשאול, חקירה ,פיקוח וביקרות בחשבות השכר.

דיני עבודה , הסכמים קיבוצים ,זכויות עובדים, מערכת שכר ובכללי האתיקה הנידרשים.
 
 
 

13.01.2019


חוזר מבנה אחיד להעברת מידע ונתונים בשוק החיסכון הפנסיוני - ממשק מעסיקים


רשות שוק ההון פרסמה את תוצאות הליך קביעת קרנות פנסיה נבחרות, לפיו החל מ-1 בנובמבר 2018 פועלות ארבע קרנות ברירת מחדל, בבתי ההשקעות אלטשולר שחם, הלמן אלדובי, מיטב דש ופסגות.

מעסיק שעובדו לא בחר בקופת גמל, לפי סעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005, והוא לא ערך הליך תחרותי לבחירת קופת ברירת מחדל מפעלית, יהיה חייב להפקיד בשל עובד זה כספים לאחת מארבע קרנות ברירת המחדל.
 
 

13.01.2019


חוזר מבנה אחיד להעברת מידע ונתונים בשוק החיסכון הפנסיוני - ממשק מעסיקים

סעיף 5א לחוזר אוסר על מעסיק להפקיד כספים באמצעות חשבון נאמנות. על מעסיקים הסולקים כיום באמצעות חשבון נאמנות, להיערך לשינוי תהליכי העבודה הקיימים

– מעבר לסליקה ישירה לכלל היצרנים הפנסיוניים. תחילתו של סעיף זה:

• לגבי מעסיק המעסיק יותר מ-100 עובדים, ב-1 בפברואר 2020.
• לגבי מעסיק המעסיק פחות מ-100 עובדים, ב-1 בפברואר 2021.
 
 

הסכום הבסיסי של שכר מינימום מ- 01.04.2018


סכום לחודש 5,300 ₪

סכום לשעה (לפי תקן של 182 שעות לחודש) 29.12 ₪

סכום ליום בשבוע עבודה בן שישה ימים 212 ₪

סכום ליום בשבוע בן חמישה ימים 244.62 ₪
 
 
15.07.2018

עמותת מגדלות ניכתה תשלומי פנסיה ,אך לא העבירה אותה לשמונה מעובדיה שעבדו כמורים בבית הספר שהקימה.
במסגרת הסכם טיעון הוטל על העמותה קנס בסך 904 אלף שקל. על מנהל העמותה הוטל קנס של 40 אלף שקל והתחיבות עצמית בסך
226 אלף שקל להימנע מביצוע העבירה לשלוש שנים.
 
 
 
 

עמדת משרדינו : אין לבצע זקיפת שווי שימוש ברכב מעביד בעת מילואים ובמקביל ניתן לנכות את הוצאת אחזקת הרכב אצל המעביד (כולן או חלק)
 
רקע -  יולי 2014, מלחמת או מבצע  "צוק איתן" נמשך כחודש ימים.
במהלך ימי הלחימה ועוד לפני כן גויסו בצווי חירום, בקריאה מידית, אלפי אנשי מילואים. רבים מאנשי המילואים שגויסו הינם בעלי רכב צמוד ממקום עבודתם. חיילים אלה התייצבו מידית ביחידותיהם מבלי שהיה בידם סיפק להחזיר את הרכב לחצרי המעביד וממילא להיות פטורים מזקיפת שווי השימוש ברכב). בתקנות מס הכנסה נקבע שבגין רכב שהוצמד לעובד על המעביד לזקוף שווי שימוש ברכב שנקבע בהתאם לתקנות.
לקראת תשלומי שכר חודש יולי עולה שאלת זקיפת שווי שימוש ברכב המעביד לעובד שגויס למילואים בצווי החירום. העובד שהגיע עם רכבו לשירות המילואים הותיר הרכב בחניית הבסיס הצבאי.
הנחה הינה שעובד הנמצא במילואים אינו עושה שימוש ברכב שהוצמד מכוח הפעילות המבצעית או שהרכב המוצמד משמש את החיילים לפעילויות תומכות מבצעיות.
עלויות הנטו מהעובד בשל זקיפת שווי שימוש מסתכמות בממוצע בכ 1,500  - 2,000 שח לחודש.
במקביל אם המסקנה תהא שאין לזקוף שווי שימוש ברכב לשכר העובד עולה שאלת התרת הוצאות הרכב למעביד.
 
א.    זקיפת שווי שימוש
המקור החוקי לזקיפת שווי רכב
בפקודת מס הכנסה סעיף 2(2) נקבעה הכנסה חייבת
"השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, ... שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו;"
שיטת זקיפת השווי נקבעו בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז-1987.
 
האם על המעביד לזקוף שווי בשכר העובד בעת שירותו של העובד במילואים.
הנחת העבודה , המבוססת על מציאות עובדי משרדינו המשרתים במילואים, הינה שבפועל השימוש ברכב היה הגעה למקום ההתייצבות והרכב חנה במקום ההתייצבות או שימש לעיתים נדירות ליציאה לחופשה קצרה של חיל המילואים. ואיש לא עשה שימוש ברכב. 
 
אין ספק שהרכב אינו עונה להגדרת רכב שהוצמד לשימושו הפרטי של העובד בעת השירות במילואים ולמותר לציין שהרכב לא הועמד לרשות העובד או למי מטעמו הכול בין מבחן תכליתי ובין השימוש שנעשה בפועל.

סימוכין נוספים ניתן למצוא בהוראת תכ"ם 13.4.1 בסעיף 4.19.1.2 

ב.     ניכוי הוצאות רכב
תכלית ההכרה בניכוי הוצאות לצורך בירור הכנסה חייבת של נישום נקבעה בסעיף 17 לפקודת מס הכנסה[1], בהינתן  מגבלות או אי הכרה בהוצאות מכוח סעיף 31 לפקודה[2].
מכוח סעיף 31 לפקודה הותקנו תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995 (להלן התקנות)
הגדרת רכב בתקנות 
"רכב" - אופנוע שסיווגו L3 , רכב שסיווגו M1 ורכב שסיווגו N1 , כמשמעותם בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, למעט רכב עבודה כמשמעותו בפקודת התעבורה ולמעט רכב תפעולי, בין שבבעלותו של הנישום ובין שלא בבעלותו,
 
הרכב התפעולי מועט מהגדרת רכב, קרי בהתאם לתנאי סעיף 17, יוכרו כלל הוצאות החזקת הרכב התפעולי.
הגדרת רכב בתקנות                                   
"רכב תפעולי"  בתקנות- רכב שהתקיים בו, להנחת דעתו של פקיד השומה, אחד מאלה:
(1)     הרכב הוא רכב ביטחון, כהגדרתו בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, המשמש בפעילות מבצעית או ביטחונית בלבד;
(2)    הרכב לא הועמד לרשות עובד כלשהו של המעביד, הוא משמש רק לצורכי המעביד או בעל משלח היד או העסק, לפי העניין, מקום העיסוק של המעביד, של בעל משלח היד או של בעל העסק, לפי העניין - אינו בבית מגוריו ובתום שעות העבודה הרכב אינו יוצא מחוץ למקום העיסוק.
נציין שהגדרת רכב ביטחון בתקנות התעבורה  נכלל בין היתר ... רכב של משטרת ישראל או של צבא-הגנה-לישראל...
 
התנאים להכרת רכב תפעולי (בהתאם לס"ק 2' לעיל)
א.      הרכב לא הועמד לרשות עובד כלשהו של המעביד.  - נדון לעיל לדעתנו הרכב אינו ברשות העובד
ב.      הוא משמש רק לצורכי המעביד או בעל משלח היד או העסק. ראה דיון להלן
ג.       מקום העיסוק של המעביד, של בעל משלח היד או של בעל העסק, לפי העניין- אינו בבית מגוריו
ד.      בתום שעות העבודה הרכב אינו יוצא מחוץ למקום העיסוק – הרכב כאמור לא יוצא ממקום העיסוק ראה דיון לעיל.
 
התנאי השני הרכב (התפעולי) חייב לשמש לצורכי המעביד.
כאשר החייל בשירות מילואים עולה השאלה מיהו המעביד ?  - אין ספק שבימי שגרה רגילים או בימי מילואים קצרים, קל לזהות את המעביד בהתאם למסגרת העבודה של העובד, מחויבות העובד, התמורה, תשלום השכר ועוד. במלחמה שנמשכת ימים רבים, כל אלו אינם רלוונטיים שכן העובד מחויב כלפי המדינה ואף תשלום שכרו מבוצע, בעקרון  על ידי המדינה.
 
ראה מידע משלים בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008 סעיף 34 המתקן את סעיפים 270- 271 בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1999.
עוד נציין שהגם שתגמולי המילואים משולמים בתוקף חוק ואינם שכר,  בצו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד דמי פגיעה בעבודה ותגמול בעד שירות במילואים כהכנסה), התשל"ט- נקבע שתגמול בעד שירות במילואים יהיו הכנסה לעניין סעיף 164 לפקודת מס הכנסה.
 
האם ברכב נעשה שימוש לצורכי המעביד –
הרכב בעת חנייתו במקום ההתייצבות של חייל המילואים או במקרים אחרים - בהם נעשה שימוש ברכב לצורכי הצבא (כפי שמתברר בפועל) הרי שהסוגיה הנדונה צריכה להבחן בתכלית- וניתן לטעון שהרכב משמש לצורכי המעביד.  
בעת שירות המילואים בנסיבות המיוחדות של  תקופת לחימה מחד גיסא ברור שהרכב אינו משמש לצרכים פרטיים ואינו עומד לשימושו של העובד גם מכוח כך שהעובד אינו חופשי לעשות שימוש ברכב כרצונו ומאידך גיסא  המעביד מקבל תשלום מהמוסד לביטוח לאומי בעת שירות החיל במילואים.
 
לא נסתר מאיתנו שהסוגיות לעיל מורכבות בהיבט המשפטי הדווקני, אולם לדעתנו מכלול הנסיבות   ובהתבסס על מגמת הפסיקה בבתי המשפט בנושאי מיסים,  ראה פס"ד עיריית נהריה בו נדונה שאלת פסק הדין התייחס לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995,  נאמר "לאור כל המפורט לעיל נקבע כי המבחן להתרת ניכוי הוצאות הרכב צריך להיות מבחן תכליתי ועל-פי השימוש שנעשה בפועל" .  
 
במידה וטענה זו תיסתר היינו יוגדר הרכב כרכב שאינו רכב תפעולי הרי שאי זקיפת השווי בשכר העובד תביא להחלת חלופה לפיה יחולו הכללים שנקבעו בתקנות : סעיף 2 ניכוי הוצאות החזקות רכב  (תיקונים: התשס"ח, התש"ע) הוצאות החזקת רכב שהוצאו בייצור הכנסה שאינה הכנסת עבודה, יותרו בניכוי בשנת מס כמפורט להלן:
 (1) לגבי רכב, למעט אופנוע שסיווגו L3 ולמעט רכב כאמור בפסקאות (1ב), (1ג) ו–(1ד) - סכום הוצאות החזקת רכב בניכוי שווי השימוש ברכב כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ”ז-1987 (להלן - תקנות שווי השימוש), או סכום בגובה 45% מהוצאות החזקת הרכב, לפי הגבוה;


*נבקש להדגיש כי האמור לעיל אינו מהווה תחליף לחוות דעת וליעוץ פרטניים, ונדרשת בחינה ספציפית לכל מקרה. עמדת רשויות המס בנושא זה אינה ידועה. 


[1] סעיף 17- לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם ינוכו, זולת אם הניכוי הוגבל או לא הותר על פי סעיף 31, יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד, לרבות .....
[2] סעיף 31 - תקנות בדבר ניכוי הוצאות - שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות - בין דרך כלל ובין לסוגים של נישומים - בדבר הגבלתו או אי- התרתו של ניכוי הוצאות מסוימות לפי סעיפים 17 עד 27

Eitan Shafir & Co., Certified Public Accountants (Isr) איתן שפיר ושות', רואי חשבון